כשמדובר בחינוך פיננסי, הרבה פעמים נדמה לנו שזה משהו שצריך לחכות איתו לגיל מבוגר יותר. אבל האמת היא שאפשר להתחיל כבר מגיל צעיר, באמצעות כלי פשוט ויומיומי – דמי כיס. במאמר הזה נדבר על איך אפשר להפוך את דמי הכיס לרגע של חינוך פיננסי חיובי, שיעזור לך להעניק לילדה שלך הבנה בסיסית וחשובה על כסף, ערך ותכנון כלכלי – כל זה בצורה קלילה, נגישה ואפילו קצת מצחיקה.
נתחיל מהסוף, לדעתי התשובה היא כן, וזה אפילו כן גדול. למה? כי כשזה מגיע לילדים שלנו, דמי כיס הם לא רק כלי להתנסות בכסף, אלא דרך לחנך, להוביל, ולתת להם את הכלים להבין איך העולם הכלכלי מתנהל. כאמהות, אנחנו הרי רוצות לתת להם את העולם, שיהיה להם קל ולפשט את המורכבות שסביבנו. התחום הפיננסי הוא תחום שיכול להיות מפחיד ומאיים אפילו למבוגרות אבל בעזרת כמה צעדים פשוטים, את יכולה להפוך את דמי הכיס לשיעור חשוב לחיים וללמד אותם המון על אחריות כלכלית.
אז כמו שבטח הבנת – אני בעד דמי כיס אז כבר אנחנו יכולות להוריד את השאלה "האם כדאי לתת דמי כיס" מהשולחן. יותר מזה, אני חושבת שזה שיעור חשוב לחיים, גם אם הם משתמשים בכסף בניגוד למה שציפינו. אם נהפוך את זה לרגע חינוכי, נוכל להראות להם שהכסף הוא כלי, לא מטרה. ובעיקר, שאפשר להסתדר גם בלי "לבזבז את כל הסופר".
בגיל 3 נתתי לבן שלי ארנק עם מספר מטבעות (10 שח בערך) והסתובבנו בסופר ביחד עם הארנק. הוא היה מאושר שיש לו ארנק והוא יכול לקנות (בדמיונו את כל הסופר). הוא בחר, בדר"כ ממתקים, ושילם מכספו. קרו מספר פעמים שהכסף לא הספיק לו והסברתי שהוא לא יכול לקנות את מה שרצה. זה שיעור לעצמאות, אחריות, הבנה שהמשאבים שלנו מוגבלים ושעלינו לבחור את מה שחשוב לנו. אגב זה לא באמת גיל שהוא מבין מה ערך הכסף וכמה הוא יכול לקנות ב- 10 שקלים אבל עצם השיח החיובי על הנושא – כך נבנים יסודות. בעזרת כמה שקלים בודדים תוכלי להעניק לילדים שלך את הלקח הראשון בעולם הכלכלי: האחריות. נכון, הם כנראה עוד לא באמת יידעו מה אפשר לקנות ב- 10 שקלים, אבל הם בהחלט ילמדו על ערך הכסף, על חשיבות הבחירה, ועל ההבנה שהמשאבים הם מוגבלים ויש סדרי עדיפויות. זו עצמאות במיטבה, גם אם זה רק בתוך גבולות הסופר.
עם הכניסה לכיתה א', או איפשהו באזור תחילת בית הספר היסודי, כבר אפשר לקחת את זה לשלב הבא וממש לנסח חוזה בעל פה עם הילדים מה הדברים שאנחנו קונים להם ביום יום (בגדים, בילויים, צעצועים- בהתאם להשקפת עולמנו) ומה לא נקנה להם והם יצטרכו, אם ירצו לרכוש משהו שמחוץ לגבולות מוגדרים, להשתמש בדמי הכיס שלהם. בכדי להחליט מה הסכום שניתן כל חודש צריך להתחיל מהסוף: אנחנו צריכות לבדוק על מה היינו רוצות שיוציאו את הכסף (לחמניה בבית הספר לדוגמא), כמה פעמים בשבוע זה קורה ולקבוע סכום שבועי שלדעתנו יספיק. אם הכסף יגמר מהר מדי זה שיעור מעולה בתכנון כלכלי ותכנון הוצאות חודשיות.
בגיל ההתבגרות, תכיני את עצמך לבזבוזים שנראים לך חסרי היגיון. בגיל העשרה את הולכת להיתקל בתופעה שכנראה תוציא אותך מהכלים: קלפי משחק יקרים, בגדי מותגים במחירים מופקעים, איפור בכמויות מסחריות (הרבה מעבר לשימוש סביר) ועוד הפתעות שאני אשאיר לך לגלות בעצמך. לפני שאת מוסיפה לעצמך כמה שערות לבנות, שימי לב שגם כאן יש שיעור חשוב: הילדים מתחילים להבין מה חשוב להם ועל מה הם מוכנים לשלם כסף. דבר נוסףף הילדים יתחילו להרגיש את התחושה האמיתית של בזבוז, בתקווה שהערכים שתנחילי להם עכשיו יבואו לידי ביטוי בבגרות.
אז אני ממליצה לתת דמי כיס, כבר מגיל צעיר ולהשתמש בכלי הזה בצורה שמתאימה לילד או לילדה. אנחנו רוצות שהילדים שלנו יתנסו ולכן גם יטעו אבל נאפשר להם לטעות בסביבה בטוחה ואוהבת. בסופו של דבר, זו הדרך הכי טובה לתת להם את כל מה שהם צריכים באמת וגם את וגם אני יודעות שבסוף הם עוד יודו לך על הכל.
אה, ותמיד אפשר וכדאי לבוא להתייעץ איתי בקהילת הפייסבוק של הפיננסיות.
איזה פרטי קשר לכתוב פה?
כל הזכויות שמורות לנטע ירימי, 2023 © אילוסטרציות איורים וקטורים – Ⓒ storyset
בניית אתר: רותי גרוסברגר חרץ | עיצוב אתר: שני ברקוביץ | סטודיו הסולם